<h1>סמ"ק סימן ר"א</h1>
<h2>דף ט.</h2>
וכל ספק טריפה שבא לפני חכם ולא נתברר כגון נשבר העצם ויצא לחוץ או ספק סירכא, או כל שאר ספיקות ולא ידע אם הם קודם שחיטה או לאחר שחיטה וכן בוקא דאטמא דשף מדוכתיה ולא ידע אי איעכול ניבי' בכולן פוסק בהלכות גדולות לאיסור, ולא אמרינן נשחטה הותרה כדאמרינן גבי בא זאב ונטל בני מעים ומספקא לן אם נקבו קודם אם לאו דאמרינן כשירה מאחר שנשחטה דהתם יש קצת רגלים לדבר שנעשה לאחר שחיטה אבל היכא דאין רגלים לדבר כלל לא תלינן.
<h2>דף יא.</h2>
והשוחט בהמה ונמצאת טרפה ועשו ממנה גבינות אם הטרפות מסירכא או הוגלד פי המכה כל הגבינות האחרונות של שלשה ימים קודם שחיטה אסורין, וכן הוגלד פי המכה של מחט, אבל של לפני ג' ימים מותרין ושאר טריפות מותרות, אבל טריפות הבאות מן הבטן כגון יתרת שלא בדרא דאוני הכל אסור.
<h2>דף לז.</h2>
ומסוכנת אם היא בהמה גסה אם פשטה ידה או רגלה כשהיא כפופה או שהיתה פשוטה וכפפתה הרי זה פירכוס וכשרה ובבהמה דקה ובחיה בין גסה בין דקה, אם פשטה ידה ולא החזירתה אסורה שאין זה פירכוס אלא הוצאת נפש בלבד, ועוף אפילו לא רפרף אלא בגפו וכשכש בזנבו הרי זה פירכוס, ומסוכנת מ"מ אף על פי שפרכסה חסידים הראשונים לא היו אוכלין ממנה והבריאה אינה צריכה פרכוס ואי זו היא מסוכנת כל שמעמידה ואינה עומדת.
<h2>דף מו.</h2>
דין כבד אם ניטל כשר ובלבד שישתייר כזית במקום מרה, ובמקום שהיא חיה, ואם התליעה (דף מ"ח) הכבד כשרה.
<h2>דף מז.</h2>
דין בועא שבריאה תרתי בועי דסמיכי אי שפכי אהדדי כשרה, אבל תרתי דסמיכי דלא שפכי אהדדי בגבה או חדא בשפולי ריאה טרפה, ושפולי ריאה (בה"ג ובתוספ' שם) ר"ל כל חיתוכים חדים של האונות והאומות בין מלמטה בין מן הצדדין, וכן אם נשתנה הריאה ממראה שרגילה להיות או מדבר אחר מאותן השנוין דמפרש בתלמוד (דף מ"ח) טרפה.
<h2>דף מט.</h2>
וכל ספק טריפה שבא לפני חכם ולא נתברר כגון נשבר העצם ויצא לחוץ או ספק סירכא, או כל שאר ספיקות ולא ידע אם הם קודם שחיטה או לאחר שחיטה וכן בוקא דאטמא דשף מדוכתיה ולא ידע אי איעכול ניבי' בכולן פוסק בהלכות גדולות לאיסור, ולא אמרינן נשחטה הותרה כדאמרינן (דף ח' ודף מ"ט) גבי בא זאב ונטל בני מעים ומספקא לן אם נקבו קודם אם לאו דאמרינן כשירה מאחר שנשחטה דהתם יש קצת רגלים לדבר שנעשה לאחר שחיטה אבל היכא דאין רגלים לדבר כלל לא תלינן.
<h2>דף מט:</h2>
נקבים דמיטרפא בהו אם סותמתן (דף מ"ט כל הסוגיא בתוס' ר"י ור"ת) שומן הנאכל בין בבהמה בין בחיה בין בעוף כשר דמיהדק אבל חלב שאינו נאכל טריפה דלא מיהדק אבל ריאה הסרוכ' [בסמ"ק מצוריך נוסף, לדופן] לשומן הלב אינו קרוי סתימה וטריפה לפי שאותו שומן אינו מן הריאה דדוקא שומן הגדל סביב הנקב שהוא גדל מאותו דבר שהנקב שם, אותו שומן דוקא סותם וכשירה, אבל שומן הלב אינו גדל עם הריאה לכך לא מיהדק וחלב העשוי ככובע אינו סותם כגון דכרכשא וטרפשא דלבא וחלב חיה שאין כנגדו נאכל בבהמה אינו סותם.
<h2>דף עד.</h2>
שחט בהמה ומצא בה בן תשעה חי וכל שכן בן שמונה חי ניתר בשחיט' אמו אך אם הפרי' על גבי קרק' צריך שחיטה משו' ראיי' העין, אבל אין טרפו' (דף ע"ה) נוהג בו, וגם חלבו מותר אך דמו אסור, ואם האם טרפה העובר ניתר בשחיטתו כשהוא בן תשעה חי (ש"ע עכשיו אין להתיר שום ולד הנמצא בבהמה אם האם טרפה ולא מהני לו שחיטת עצמו דחיישינן שמא אינו בן ט') ואם מצאו בה בן ח' אפי' חי אין שחיטתו מטהרתו אחרי שאמו טרפה, וספק אסור.
